תומאס ליליה השקיע 7.5 מיליון שקל בתאורה חדשה לחממה לגידול העגבניות שלו. אבל מחירי החשמל הגבוהים מאלצים אותו לדחות אותו. 30 טון עגבניות הולכים לפח ועכשיו הוא מוותר על החלום לגדל כל השנה. "זה החשבון שאנחנו צריכים לשלם עבור מדיניות אנרגיה גרועה לטווח ארוך", הוא אומר ל-TN.
– חצי מהיבול קמל עכשיו. חקלאות חורף היא פרק סגור עבור החברה הזו כי אני לא רואה שום שיפור בעשר השנים הקרובות. זה החשבון שאנחנו צריכים לשלם עבור מדיניות אנרגיה גרועה ארוכת טווח בשוודיה, אומר תומס ליליה, מנכ"ל חוות העגבניות של אלהולם בבלקינגה.
באביב האחרון הוא התקין 1,600 נורות מיוחדות בחממות שלו כדי שיוכל לגדל עגבניות כל השנה. הרעיון היה להגדיל את מחזור המכירות של החברה ובו בזמן לספק את מספר הצרכנים ההולך וגובר שרוצים לאכול אוכל שוודי כל השנה.
– עבורנו כחברת חממות, זה גם יתרון להיות מסוגל להציע ליותר אנשים תעסוקה לאורך כל השנה. כשאנחנו יכולים להציע עבודה רק 8-10 חודשים בשנה, לפעמים קשה להחזיר אז את כוח האדם.
"השקעתי 7.5 מיליון בתאורה הזו, אז זו השקעה גדולה. אבל אז התברר שזה חרא"
תומס ליליה ראה בהשקעה גם חלק מאסטרטגיית המזון החדשה של שוודיה, שמטרתה להגביר את מידת האספקה העצמית במזון. ייצור מוגבר ייצור יותר מקומות עבודה והכנסות גדולות יותר ממסים, אך במקום זאת הוא הולך בכיוון הלא נכון.
– השקעתי 7.5 מיליון בתאורה הזו, אז זו השקעה גדולה. אבל אז זה הפך לחרא. 2021 לא תהיה שנה טובה - זו תהיה תוצאה מחורבן. הרבע הרביעי היה אסון. זה לא יצא בכלל כמו שדמיינתי.
העובדים נאלצו לעזוב
בדצמבר, מחיר החשמל שלו היה בסביבות שתי קרונות לקוט"ש, בעוד שנה קודם לכן היה 35–40 אורים. הוא ציפה לחשבון חשמל של 100,000 קרונות בדצמבר, אבל במקום זאת הוא נחת על חצי מיליון קרונות.
– במהלך 15 השנים שבהן אני מנהל את החברה הזו, מחיר החשמל שלנו היה 35-40 אורים לקוט"ש. כשהגיע ליותר משלוש קרונות, כיביתי חצי מהגידול המואר, מה שהוביל לכך שהצמחים ספגו מכות ומתו.
"במהלך 15 השנים שאני מנהל את החברה הזו, מחיר החשמל שלנו היה 35-40 אור לקוט"ש. כשהגיע ליותר משלוש קרונות, כיביתי חצי מהגידול המואר, מה שהוביל לכך שהצמחים ספגו מכות ומתו". כך אומר מגדל העגבניות תומס ליליה.
עבור גידול העגבניות של אלהולם המשמעות היא חזרה למחזור הגידול הקודם שמתחיל בנטיעה בינואר ומסתיים בנובמבר, אבל זה גם אומר ששלושה מתוך שבעה עובדים נאלצו לעזוב את החברה.
– בטווח הקצר זו מכה אמיתית, אבל בטווח הארוך אין לזה הרבה משמעות. אנחנו יכולים לגדול ללא תאורה כמו שעשינו קודם, אבל ההשקעה תהיה תיק גב שנסחב איתנו עוד הרבה זמן. אנחנו אף פעם לא מקבלים את האפקט המלא מזה וזה מרגיש חמוץ.
אמון נמוך במדיניות האנרגיה
הפאנל העסקי של Svenskt Näringsliv בינואר, שבו הגיבו 1,428 חברות, מראה שהאמון במדיניות האנרגיה ירד לאחרונה.
כשנשאלו כמה ביטחון יש לבעלי העסקים שמדיניות האנרגיה הנוכחית יכולה לענות על הביקוש העתידי לחשמל, בנובמבר ענו 33 אחוזים "אין אמון כלל". בינואר, נתון זה עלה ל-41 אחוזים. בסך הכל, כעת קרוב לשמונה מתוך עשרה שיש להם "די מעט" או "אין" אמון.
תומס ליליה הוא אחד היזמים עם ראייה אפלה של אספקת החשמל העתידית במדינה. בין היתר הוא מותח ביקורת על פוליטיקאים שאומרים שכוח הרוח הוא זה שתפתור את המחסור בחשמל.
– חברת הייטק מודרנית דורשת חשמל כל הזמן, לא רק כשיש רוח. אם אין לנו מספיק חשמל, נצטרך לעסוק יותר ויותר בהפסקות חלקיות כמו שיש בטקסס ובקליפורניה, בין היתר.
"האם כולם צריכים לעבור לנורלנד רק בגלל שהחשמל שם זול יותר?"
מה שהוא היה רוצה לראות זה שהממשלה תבטל את אזורי החשמל, תבדוק את מס החשמל בטווח הקצר ותתחיל לתכנן ייצור חשמל צפוי בדרום שוודיה.
– כרגע אנחנו בונים בתנאי תחרות שונים בארץ. האם כולם צריכים לעבור לנורלנד רק בגלל שהחשמל שם יותר זול? אם הייתי היום פוליטיקאי מקומי בדרום שוודיה, הייתי מבועת כי השקעות והקמה יידחו כשאין חשמל.
מקור: https://www.tn.se