מערכת המזון העולמית אינה ברת קיימא. למרות שהוא שווה כ-8 טריליון דולר בשנה, ההשפעה השלילית שלו מוערכת בכ-12 טריליון דולר. וזו לא הסתירה היחידה של המערכת. ברחבי העולם, מערכות המזון מושפעות משינויי אקלים (עקב מזג אוויר מפריע ועליית טמפרטורות) ותורמות לו תרומות משמעותיות (באמצעות פליטת גזי חממה והרס המגוון הביולוגי). מיליוני המשרות שהם מספקים הם לרוב באיכות נמוכה ושכר נמוך. ובעיקר, הם נכשלים במטרה הסופית שלהם לספק מזון בריא ובריא לכל, כותב סיימון זאדק ב-eijnsight
מערכת המזון העולמית אינה ברת קיימא. למרות שהוא שווה כ-8 טריליון דולר בשנה, ההשפעה השלילית שלו מוערכת בכ-12 טריליון דולר. וזו לא הסתירה היחידה של המערכת. ברחבי העולם, מערכות המזון מושפעות משינויי אקלים (עקב מזג אוויר מפריע ועליית טמפרטורות) ותורמות לו תרומות משמעותיות (באמצעות פליטת גזי חממה והרס המגוון הביולוגי). מיליוני המשרות שהם מספקים הם לרוב באיכות נמוכה ושכר נמוך. ובעיקר, הם נכשלים במטרה הסופית שלהם לספק מזון בריא ובריא לכל, כותב סיימון זאדק ב-eijnsight.com.
מכיוון שמערכת המזון העולמית אינה בת קיימא ביסודה, השינוי הוא בלתי נמנע. אבל לרפורמות הרדיקליות הדרושות ליצירת מגזר כוללני ובר-קיימא, המייצר מזון מזין לאוכלוסיית העולם, עשויות להיות השלכות הרסניות לטווח הקצר. אם ננקוט בגישה שגויה, שילוב עלויות הייצור בפועל במערכות מזון עלול לגרום לפשיטת רגל נרחבת, להרוס את האבטלה הכפרית, להעלות מחירים ולהגדיל את העוני.
עם זאת, הדרך הטובה ביותר להשיג מעבר מהיר, הוגן ובטוח למערכת מזון גלובלית בת קיימא שיכולה לספק מזון בר השגה ובריא לכולם היא עניין של ויכוח סוער. הדבר בא לידי ביטוי בדיונים הנוקשים והבלתי פרודוקטיביים ברובם המתקיימים לקראת ועידת מערכות המזון של האו"ם, שתתקיים במהלך העצרת הכללית של האו"ם החודש.
מנקודת מבט ייצור, חסידי חקלאות מתחדשת מתנגדים נחרצות לדור חדש של ייצור מזון ללא אדמה, כגון "חלבון חלופי" שגדל במעבדה וחקלאות אנכית. אבל קשה להגדיל במהירות את חקלאות התחדשות. מערכות נטולות אדמה חייבות להיות חלק מרכזי מהפתרון, לאור טביעת הרגל הפחמנית והשימוש במים המופחתת באופן דרמטי, ההשפעה המינימלית על המגוון הביולוגי והפוטנציאל לאספקה מהירה של מזון זול ובריא בקנה מידה.
תפקיד האוצר במעבר הזה שנוי במחלוקת לא פחות.
יש טעם מסוים לתלונות על השפעה בלתי הוגנת של מספר מצומצם של שחקנים פרטיים על החלטות המשפיעות על מערכת המזון העולמית כולה. פיננסיזציה - הדחף למקסם התשואות פיננסיות מותאמות לסיכון - גוברת בכל מערכת המזון העולמית, וריכוז השוק הולך וגדל. לדוגמה, רק עשר חברות שולטות במחצית משוק הזרעים בעולם, וארבע חברות חקלאיות מהוות 90% מהסחר העולמי בדגנים. רק 1% מהחברות החקלאיות מחזיקות ב-65% מהקרקע החקלאית הזמינה.
מכיוון שמערכת המזון העולמית אינה בת קיימא ביסודה, השינוי הוא בלתי נמנע. אבל לרפורמות הרדיקליות הדרושות ליצירת מגזר כוללני ובר-קיימא, המייצר מזון מזין לאוכלוסיית העולם, עשויות להיות השלכות הרסניות לטווח הקצר. אם ננקוט בגישה שגויה, שילוב עלויות הייצור בפועל במערכות מזון עלול לגרום לפשיטת רגל נרחבת, להרוס את האבטלה הכפרית, להעלות מחירים ולהגדיל את העוני.
עם זאת, הדרך הטובה ביותר להשיג מעבר מהיר, הוגן ובטוח למערכת מזון גלובלית בת קיימא שיכולה לספק מזון בר השגה ובריא לכולם היא עניין של ויכוח סוער. הדבר בא לידי ביטוי בדיונים הנוקשים והבלתי פרודוקטיביים ברובם המתקיימים לקראת ועידת מערכות המזון של האו"ם, שתתקיים במהלך העצרת הכללית של האו"ם החודש.
מנקודת מבט ייצור, חסידי חקלאות מתחדשת מתנגדים נחרצות לדור חדש של ייצור מזון ללא אדמה, כגון "חלבון חלופי" שגדל במעבדה וחקלאות אנכית. אבל קשה להגדיל במהירות את חקלאות התחדשות. מערכות נטולות אדמה חייבות להיות חלק מרכזי מהפתרון, לאור טביעת הרגל הפחמנית והשימוש במים המופחתת באופן דרמטי, ההשפעה המינימלית על המגוון הביולוגי והפוטנציאל לאספקה מהירה של מזון זול ובריא בקנה מידה.
תפקיד האוצר במעבר הזה שנוי במחלוקת לא פחות.
יש טעם מסוים לתלונות על השפעה בלתי הוגנת של מספר מצומצם של שחקנים פרטיים על החלטות המשפיעות על מערכת המזון העולמית כולה. פיננסיזציה - הדחף למקסם התשואות פיננסיות מותאמות לסיכון - גוברת בכל מערכת המזון העולמית, וריכוז השוק הולך וגדל. לדוגמה, רק עשר חברות שולטות במחצית משוק הזרעים בעולם, וארבע חברות חקלאיות מהוות 90% מהסחר העולמי בדגנים. רק 1% מהחברות החקלאיות מחזיקות ב-65% מהקרקע החקלאית הזמינה.