בראיון שערך "אל-ענבט" עם ראש הוועדה המנהלית לשמירת הטבע הערבי, אינג'. רזאן זואיטר, על הפתרון לבעיית המזון בירדן באמצעות הידרופוניקה בבינת זואיטר, ובאמצעות טכניקת ההידרופוניקה, רוב הגידולים הם עלים, בנוסף לכך יש לנו עודף בייצור של גידולי עלים אלו לפעמים מה שלא. מספקים מספיק קלוריות לבני אדם, ולכן הכנסתו לרשימת העדיפות של תמיכה במגזר החקלאי נחשבת למותרות, אך הבעיה האמיתית נמצאת במקום אחר ודורשת כל מאמץ מוסרי וחומרי כדי להתגבר על המצב המדרדר של מגזר זה באמצעות טכנולוגיות חכמות ואמיתיות באפקטיביות רבה, מה שהוביל לדחיקה ולהיסח הדעת שלו בכל העולם, מה שהוביל לעלייה במספר האנשים הרעבים.
זייטר ציין כי הגידולים הנחשבים לפתרון בעיית הביטחון התזונתי בירדן אינם גדלים במקור בטכניקת הידרופוניקה, ובאופן ספציפי מדובר בגידולי שדה כמו חיטה, שעורה ודגנים נוספים.
היא הסבירה שטכניקת ההידרופוניקה עשויה לתת כמות גדולה יותר ליחידת שטח בהשוואה לעיבוד מסורתי באדמה, אך מי שמתלהב מטכניקה זו נמנע מלהיכנס, בכוונה או שלא בכוונה, לפרטים שלה ולקושי היישום שלה ומיקודם. הוא על חיסכון בכמויות המים המשמשות בגידול זה, מה שמצביע על כך שהמים.
המשומשים אינם יכולים לבדם להאכיל את הצמחים, אלא הם זקוקים לדשנים מיוחדים המיוצרים בצורת אריזות נוזליות על מנת לפצות על מה שהאדמה מספקת "בחינם", ורבים מהם אינם זמינים בשוק המקומי. מחייב את ייבואם, ועלויות התשתית היקרה מתווספות לעלויות הגבוהות, לצד עלויות הציוד.
אחרים להתאים את הסביבה הפנימית המיוחדת, טכניקות הבנייה והכלים המיוחדים עם צורך לפעמים בתאורה מלאכותית מכיוון שסוג זה של חקלאות אינו זקוק לאור שמש, מה שמפריע לרוב החקלאים להשקיע בה בצורה משמעותית, שכן היא זקוקה גם לידע וניסיון טכני גבוה. דורש נוכחות של טכנאים מוסמכים.
עם משכורות גבוהות לפיקוח יומיומי, במיוחד שכל ליקוי בסביבה הפנימית של החווה, כמו הפסקות חשמל, יגרום לזעזוע חיוני למפעלים ובכך לפגוע בהם. היא ציינה כי ההידרופוניקה זקוקה בעיקר לשטחים מכוסים בזכוכית או סוג מיוחד של פלסטיק עבה בשטח הגידול, והחקלאי זקוק לבריכות ספציפיות שגודלן שונה לפי סוג הצמחים, בנוסף למכשירים מיוחדים למדידת pH, טוהר המים. , בקרת טמפרטורה, לחות, מליחות ומשאבות מים. וקווי השקיה שהוכנו מבחינה טכנית ואחרים, המעידים על כך שתוצרי הטכנולוגיה הזו מתכלים מהר יותר ובעלי ערך תזונתי נמוך יותר בהשוואה לאלו הגדלים באדמה.
זואיטר הדגיש את תפקידו של הארגון הערבי להגנת הטבע בתמיכה והעצמת חקלאים, בעיקר חקלאים צעירים, בתשומות ייצור ולסייע להם בייעוץ ובניסיון מעשי ומדעי שברשותנו. כמו כן, הארגון הערבי להגנת הטבע אינו מגזים בעצותיו, שכן התמקדנו בחשיבותה של הקרקע ובתפקידה היוצא דופן כחממת ה"נס" לצמחים, שעד כה מדענים עדיין מנסים להבין את חייהם ואת חייהם. רכיבים שאינם חיים בתהליך החקלאי. אדרבא, אנו חורגים מהיבט זה של תפקידו המוסרי והמהותי בקשר של האדם עם ארצו, דבקותו בה ואי-נטישתה.
זואיטר שאל מדוע לא מדברים על בזבוז מים מהידרופוניקה? אלו מים מלוחים שצריך לחדש מדי פעם, ודורשים טכנולוגיות מיוחדות ויקרות לטפל בהם, ולא דרך מפעלי הטיהור המסורתיים שמטפלים במים אפורים והופכים אותם למים לעיבוד, אלא צריך מערכת מים. בחוות אלו עם הרחבות מיוחדות המבטיחות ששאריות מים מוצקים המזיקים לקרקע ומי התהום לא ידלפו החוצה ויגרמו לפגיעה בסביבה הסובבת.
זייטר הזהיר מפני מזיקים חקלאיים הנגרמים מהידרופוניקה, מכיוון שהלחות שנוצרת מהווה תווך חיוני בו מתרבים הפתוגנים, כלומר הוצאות אחרות על תרופות וטכניקות מניעה, והקושי ליישם באמצעותם חקלאות אורגנית נקייה.
לקריאה נוספת: https://alanbatnews.net